חיפוש
  • studential studier

נתחיל

החדשות הטובות: התקבלתי לתכנית המשולבת של מדעי המחשב עם בצלאל.

החדשות הרעות: אני לא לומד. משלושה מתוך ארבעת הקורסים של מדעי המחשב אני נפקד לחלוטין; לא נכנס לשיעורים, לא מגיש עבודות, לא ניגש לבחנים. נאדה.

איך הגעתי למצב הזה? ובכן, מה שאני מספר לאנשים זה:

חוסר ההבנה שלי את החומר בהרצאות הביא אותי למסקנה שאני צריך לנסות לצפות בהן לבד דרך המחשב, מה שכמובן לא קרה כי משמעת עצמית. כשהבנתי שעדיף לי לחזור ללמוד באולם אמרתי לעצמי "טוב, אז רק נשלים את החומר עד ההרצאה האחרונה כדי שלא אכנס לא מעודכן", וזה גם לא קרה עד עצם היום הזה.

אבל מה שאני אומר לחברים קרובים, שהם בעצם אתם, זה:

אני בהימנעות של הלייף. בימים תפקודיים אני הולך לאוניברסיטה, יושב עם עצמי בספרייה, גולש בוואי-נט לחוץ. בימים פחות טובים אני פשוט לא יוצא מהמיטה. בין לבין מתפרק בשלל דרכים - שתייה, צפייה, אכילה – בכמות ותדירות שמעוררות חשש מוצדק.

כן, לא כיף, אבל זו רק האקספוזיציה לסיפור שאני רוצה להזמין אתכם להצטרף אלי בכתיבה שלו – סיפור של הצלחה. אני רוצה לנצח, אני יכול לנצח, ואני רוצה שקומץ החברים הטובים שלי (אתם) תתלוו אלי בדרך הזאת.

בלוג נראה לי כמו אופציה טובה לעניין הזה. או כמו שכתבתי לעצמי בפתק בגוגל קיפ אתמול לפני שינה:

כבר זמן מה שבלוג נשמע לי כמו דבר שיכול לעזור לי ללמוד טוב יותר.
איך? לעקוב אחרי הלמידה שלי, לתכנן אותה, להפיק לקחים לגביה. לתכלל את ההבנות שאני צובר וליצוק מהן דרך בעזרת מילים, מסודרות וחקוקות יותר מאלה שעולות ומסתובבות ומתבדרות לי בראש.
אולי גם לעשות בו גיימיפיקציה. לנקד את עצמי על פעולות, להגדיר יעדים ולהתחרות בהם. לצבור מנטרות, לצלם רגע. להתמרמר, לפרק את המרמור. לפחד, לפרק את הפחדים.
לנהל את הדיאלוג המתבקש שחייב להיות ביני לבימי, כי עם כל הכבוד ליועצות ולמטפלים, אם אין אני לי מי לי?

אז אני אמנם נבוך מיכולת הביטוי החלודה שלי בכתיבה (שגם תשתפר עם הזמן), ויודע שהטיפוס חזרה לתלם הולך להיות קשה משאני מדמיין, אבל לטס דו איט.

אז מה בעצם הולך לקרות מעכשיו?

בעצת רבים וטובים, הדבר הכי חשוב שאתן כמה שאקדיש כמה שיותר אנרגיה ללמידה. ההתייעלות תבוא עם הזמן.

כמו כן, מוטב שאארגן את הזמן שלי. גם אם אני לא בלו"ז הסטודנטיאלי, כדאי שאעקוב אחרי לו"ז כלשהו. אניח מטרות ליום, אנסה לדבוק בהן, ואבין בסוף כל יום מה הייתי יכול לעשות טוב יותר. כנ"ל ברמה השבועית.

אתמיד בפעילויות חיוביות שמשאירות אותי בנאדם – תזונה, ספורט, אפילו מדיטציה.

עברה כמעט שעה (כולל הפסקות) מאז שהתחלתי לכתוב, ואני מרגיש שביטאתי מעט ממה שאני מתכוון שהבלוג הזה יכיל: מחשבות על הפרעת הקשב (כשם כולל להרבה דברים ייחודיים שקשה למסגר תחת ביטוי בודד) שאני מבין ששיחקה תפקיד משמעותי בחיים שלי, תכניות סדורות ללמידה, שכתוב של הנרטיב השלילי שהתפתח לי על המסוגלות שלי ברבות השנים, בחינה של המוטיבציות שלי (ללימודים, לחיים), ועוד ועוד.

אבל מספיק לעת עתה. זמן לתלות כביסה וללכת לישון.

-

מה מחר?

לצאת מהבית כמה שיותר מהר (כי לפעמים זה נמרח לשלוש שעות ויותר). לשבת בסיפריה על התרגיל בתכנות מקורס "מבוא למדעי המחשב" שלהגשה ברביעי. אולי גם לתעד את הדרך הזו בבלוג.

-

שיהיה לי בהצלחה 😊

צפייה 10 תגובות